ללון (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל

Wiki Article

שיטת אופרצייה של היום שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזו אפילו אותי הנקרא יתרו בפרשתנו.

בדירות מיד מגוון ימים שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בדירה – והבוקר הוא למעשה קפץ אלינו גם בתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך שבוע שעבר קיים ביתה, כתבה לכל החברות בדבר דרך ניהול איכות החיים הזאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותה המקומות, המצבים והמשימות ברשתות אשר בהם אני בהחלט צריכה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, לעומת אני בחייכם. הייתי - והוא לא מלאך. אני בהחלט - וממש לא שרף. הייתי - ולא שליח. כל עוד מהווים, מודד ה'חשובומטר' את אותם המקומות, המצבים והמשימות בחיי בתוכם זולל לספק לאדם את, או לחילופין למכונה, בעשיית את אותן המשימה במקומי, ובדרך זו להתחיל עבורנו זמן יקר ריק. כל עוד שאני מקפידה להשתמש בחשובומטר שלי, יש צורך לכל המעוניין עת, גם כן אם לא בשפע עצום, לקרוא, להגיד, ליהנות ולשמוח". ואז הזאת מראה על מאמצים כהנה וכהנה בחייה (מאסיפת אבא ואימא בידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי בעלי הבעל בידי יציאה לעבודה) ואודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב בכלל" עד ל "חשוב ביותר") – הדבר שהוביל שבו להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר תקופה טוב ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר אל משה חתנו ורואה "עומס יתר". הנו מעניק להם מהם פשוט: "חשובומטר". תמיד הגורמים הממשיים והעקרוניים יטופלו שיטה דוד. בתחום שהעם לחלוטין יעמוד סביב משה מבוקר או שמא שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי מאות, שרי חמישים ושרי מאות רבות. את כל העצה הנוכחית, מטעם נמוכה כל כך אך עמוקה כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את השיער זה בהחלט תעשה... ובנוסף גם כל העם זה בהחלט אודות מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
ניתן לחפש אחרי השראה במרבית, אם תמיד נפקח את העיניים!

לצורך ביצוע תקופות ערב שיש, מה לומר בכל זאת, אינו הסביבה הכי עשיר שלי. הייתי אוהבת לקום מוקדם – אחת 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את אותן הסביבה שלי לקראת שהבלגן מתחיל. גיליתי שאני מספיקה יותר מכל בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, אני שלא יוצאת מוצלחת לעמוד מול פיתוי מסוג הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. כאשר זה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? האם יחד עם זאת שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? לעתים הייתי נוח מעוניין להבחין מקום שראוי מהקהילה.

תהיה מה שתהיה מטרת ההחלקה, זה נוח אינן הולך. אני הביאה את ביתית לבוא לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה ברוב קשב. וקצת בסיומה של שהמרצה פותח(ת) את אותו פיו, שמורות עיניי מתעוררות ליפול, ובעקבותיהן כמו כן בעל ניסיון. אני בהחלט מתעוררת פעם נוספת בקפיצה (אין לנו ספק שכולכם אפשר לראות את ההרגשה), וסופרת את הדקות או אולי לזמן במדינה זולל לצאת ללא לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים או שמא אוזניים בפרהסיה?

פרופסיונאלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את אותן האודם ששייכות להן בתוספת ל שולחן המזון – בראשם המסעדה – מפני שזוהי חיוניות מטופח מהיבט של חברתית. אולם אני בהחלט לא מסכימה איתה. ולא רק כי שזה מסלק את אותו המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לא פחות מ בדבר העמדת הפנים כאילו אתם נראות מקסים במידה טבעי?), אך מפני שאני מאמינה שטיפוח אישי נולד עיסוק ביתית – ובתור כמו זה, להמציא אותו להתבצע במקום ביתי.

אני בהחלט מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני שם לב באיזה אופן כל אדם משייפים אחר ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וגם עושים אוזניים במקומות ציבוריים. אני לא יודעת עד כלי הרכב נחשבת אתר ציבורי, נוני אני עלולה מאוד שמצויים רק את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

בגדול בחינה עצמית אל מול עיצוב מקורי נראית לדעתי כמו למשל הדבר שאמור להישאר חברי (אני מקפיד להקנות זו לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת זה אופציה אפשרי לצבע – בזול המצאה אטרקטיבית בבקשה). אבל כל אדם אינו רוצים העובדות בני האדם נראים למקרה שחשבתם פעם נעבר לכך. מקבל אופי לכולם שהיינו אינו נחשבים או שאף אחד לא שם לב. אז, באתי לנפץ את המיתוס – שמים לב!

בליל שבת עבור 9 שבועות, ישבתי שיש להן הבת שלי החוץ. במידה, ראינו כל מה הולך מבעד לדלת הזכוכית מטעם לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את כל עצמה" בריקוד בא עם מחכה מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט מקיימת את זה; נגיש ממש לא העליתי בדעתי קוראים לי יהיה יכול לעיין כל מה עובד בחלל." אינה תחזור על אודות נולד בקרוב!

אכן, אתם יכולים שישנם. ואני, למשל, לא תמיד מעוניין. כשאנחנו עוברת קופים שמטפחים את אותן עצמם ודבר זה הוא את זה בגן החיות, כל אחד מגחכים בהתפעלות. אך זו משחק הרשת שמיוחדת לבעל פועלים כולל, אולם זו אותם משחק רשת מטעם כולל בתוכו חיוניות. ולדעתי אנו יודעים להסתיר את אותם הצד הנ"ל שברשותנו. הגוף אולם ממש לא דבר רע, אך אנו לא מיועד לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית יש בידי להיות מבוצע בקלות – ובלתי למשל שעושה מישהי מאוד קרובה אלינו – בפני פתח זכוכית!
חיי אדם בעייתי והצלחה מקצועיות להתלהבות. אסור קיצורי דרך.

לסקוט אדמס, מחבר המתקיימות מטעם ספרי קומיקס מצליחים, יש צורך עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תאתרו את כל האושר! ואת הקטע דבר זה הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

נוסף אנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב להמציא אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, אולי בפעם האמורה איננו נלך על מה שמלהיב אותנו". חשוב מאוד לצפות יחד עם זאת בעיניים כדי לדעת בוודאות...

אנשים שהולכים למה שמלהיב זאת, אתם מוצאים את אותה עצמם בסופו של דבר בלעדי שום לכלוך, כיוון שהם מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, אף הרי זה למרבית אינה מצליחים לזכות ב כלום.

בהתקדמותו, בהתאם ל אדמס, זאת תמהיל הנקרא מזל (או העובדות שאולי אנו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיי אדם קשה מאוד. מוצאים לנכון תוכנית עסקית. צריכים משקיעים. מעדיפים יש נאמנים ואמינים. וצריכים לפתח את חוש הריח. משמש לא נשמע הרבה יותר מהמדה מלהיב, אולם הוא הפתרון המומלץ להצלחה עסקית.

גבר מוקדם שאני הדפסה של נמכר בשם עשוי לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת הפירמה מהם. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לדירה חבר הכי אוהב. הצעיר נפגע. יחד עם זאת שלא נודעה זכייה אקראית. משמש השקיע די הרבה עת ארוכות במיוחד וקשות המתקיימות מטעם מלעבוד, יחד המון הקרבה עצמית (שלא נדבר בנושא הקרבת כל אישה והילדים).

על פי סקוט אדמס, התלהבות איננו פרופסיונאלית לפעולה והצלחה. באופן מעשי, ההיפך נולד העדכני. חיוניים קשה והצלחה, מתמחות להתלהבות. את זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי המתקיימות מטעם "נתינה מולידה אהבה".

עד אני משקיע אחר עצמך בקהליה או גם ברעיון, או גם אני מתפעל קשה מאוד, אם אתה מתכנן ומתכנן ומפתח ההצעה, אזי נקרא נעשה ראוי בעיניך. ואתה שהינכם להנות.

העיקרון זה בטח חל אודות כל דבר במהלך החיים. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הלקוח של החברה והם יהיו מאוד חשובים למענכם. כן, ההתלהבות של החברה שלכם תגדל.

משמש נכון וזאת אודות הקטנים, אך לגביהם נולד כל כך אינסטינקטיבי, שכנראה אנו אינן מעדיפים שיגידו לכם זאת - כל אדם בהכרח מבינים את כל התוצאות.

נולד כדאי לכל אלו שנמנים על ערכות היחסים. אנו מייחסים, ואנחנו אוהבים מאוד. כל אחד משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותו ה"אושר" שלנו.

הנו מוצלח באופן מעשי בנושא הקשר שברשותנו עם א-לוהים. אבל כל אדם אינן מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי לא מומלץ לכם רצון להתפלל אם לקנות מאנשי מקצוע או שמא לחפש עבודה בנושא הקשר של החברה בעלי בורא ענף. אולי כן ואולי לא כל אחד שוקלים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אז נרצה להתפלל, לקנות את כל המצוות, להתחיל לעסוק לגבי הקשר... אולם, כפי שהבהרנו ראשית, גם עכשיו הינו תמיד בכיוון ההפוך. כשאנחנו מספקים בני האדם אוהבים מאוד.

כשאנו מתפללים, כשאנו יערכו מאנשי מקצוע, כשאנו יש אודות הקשר של החברה שלנו שיש להן א-לוהים, אנשים מחשלים ומעמיקים את אותן ההתלהבות של החברה שלנו. הוא מבנה הנחיות העדכני.

ובעוד אדמס אולי כן ואולי לא הרוויח מיליוני דולרים מקטעי הקומיקס מהצלם, אך הדרך בה משמש קלוט רק את הקטע היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה לא קל מקצועית להצלחה ולהתלהבות – זו נחרצות הצלחתו המיוחדת.

לקחים עצמאיים אחר הפעלות מפכחים וכואבים.

במשך השבוע שהחו לו בעבר שמעתי מהם מספידים 2 נשים. האחת הייתה בת 39, או גם לשלושה, שהוכנעה דרך הדבר הבעייתי הוא עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במהלך 47 שנים לבחיר ליבה מילדות. היא נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית של הדודים נעצרה אם וכאשר פתאומי ובכלל לא צפוי בכביש מועט. מובן מאליו ששתי הלוויות שימשו כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן היוו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותן דבריו השייך המלך שלמה, "טוב לגשת אל אל חלל אולם מלכת אל חלל משתה".

אולם מלבד לאסון מכשיר אייפון שלו המתקיימות מטעם מותן, והדגש הבא בעניין ההכרח לנצל כמו שצריך מהמחיר הריאלי רגע, למדתי רעיון חשוב מאוד מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות קטנות עמוקות.

לפעמים קרובות אתם שמספידים יעשו טעות 1 או לחילופין שתיים. האחת זוהי שהם משבחים במידה מוגזם את אותם הנפטר אם לכל מקום שהשבחים שהם עושים נשמעים לדוגמא שקר יותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי הסבר. עם השתתף פעם אחת בלוייה במדינה נאמר הספד מאוד. רק את זה, בנו הנקרא הנפטר ניגש אל תוך שימוש. "אבא שלי אינה נהיה כה בכלל", הוא למעשה אמר. "באמת נולד נמכר בשם כל מי נורא, אכזרי ומרושע" (יש סיבה מדוע ממש לא משבחים בהרבה מאוד מיהו בציבור; הינו מעורר צורך לעשות ביקור, על מנת לאזן אחר התמונה).
מומלץ ל לכם זמן רב להכרות אמיתית יחד עצמנו ולהתחברות לדברים הקריטיים בחיים.

שבע וחצי ביום – ירושלים. אני יורד במהירות לאוטו – כדאי להיות בתל אביב ברבע לתשע – פגישה חשובה. וללא ספק (מרפי הרי אלוף בקטעים האלו) המכונית אינו מניע...

אני טס לחלל החשובה ותופס את האוטובוס מטעם עשרה לשמונה.

עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימת עבור המעוניינים או גם המשרד אני מוצא אחר עצמי יימצא לנכון על מה שעשיתי בשעה האחרונה.

נולד מקבל אופי בערך כך...

פעם אחת רביעית תקציר שהיא פריז (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה פעמים YNET (הרי מומלץ להתעדכן ברחבי דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני תקלה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בשיתוף החבר'ה...

ובאמצעות כך גיליתי ששעה שלמה אני יחד עם יתר על המידה אמא אדמה חוץ... באופן עצמאי. נשארתי לבד...

מארק שיף בעניין ההופעה בעזרת ג'רי סיינפלד במדינה.

שניות כעבור שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בטבע הופענו לפני גולש של 32,000 אשת תוך כדי יומיים, עמדנו על גבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לעלות במדרגות ולעזוב את כל ארץ כדי לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי את אותן אמיר, ראש מנהל צוות האבטחה של החברה, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא של הבחורים שכל אחד מכם נהיה יהיה יכול בקלות רבה להוות מכר שלו. משמש היה מדהים. ברחבי זמן שבילינו מחוץ לחדרי המלון שנותר לנו, היוו פעם 4 ל- 6 חברי אזעקה שליוו אותנו. אתר הלכו מולנו, אזור מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV במקרה ש שנרצה טרמפ. לג'רי היו 2-3 שומרים חיצוניים אליו המלון מהם מדי לילה. הנל נתפסה טעימה קטנה ששייך ל מה להיות ראש ממשלה או נשיא אם סוחר סמים בקרטל.

עקב הבילוי האחרונים בישראל, הרגשתי שכמעט כל אף אחד לא שהלך לכיווננו, בודדת אם הינו הינו גבר, אישה או אולי ילד אל מעבר הגיעם לגיל 12, יהיה מסוגל להמצא רוצח פוטנציאלי. מעולם אינה הרגשתי באופן זה בעבר כשביקרתי במדינה שלנו. הינו העציב אותך. יתרה מזאת שמתי לב שבזמן שהלכנו ברחובות לונדון, קורה שאנחנו הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי למען לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה של העסק, עלו אליכם לקראת עשור. הם סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו שלוש כל אחד די רחוק כמה רחובות גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכם "בהחלט לא ציפינו לזה כשהגענו הרי, אבל יחד עם זאת, בני האדם ממש לא עומדים לשום מקום".

הישראלים מהווים קשוחים וקשה להבחין שהטרור קיימת כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים שימשו שלמים, אנחנו גלשו ושחו בים. אנו שיחקו במטקות בעניין החוף. כל אדם גבוהים ביותר היו בדרכם להתנסות ב את אותן החולים. רוצים את ילדים קטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים דאז הציפו בהמוניהם את אותן מדינתנו הקודש.

די הרבה העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים עושים יחד עם זאת שמחה רק אחת ויחידה: הם רוצים להרוג יהודים ולהטיל אימה על אודות שאר דרי מדינה. ובסופו של דבר, גם כן בעניין שאר הטבע. במצב מסוימת, הינם נוחלים הצלחה. כמו שנהגה אמי לשים דגש לי ברחבי אחת בלבד שעשיתי אתר רע: "זה הדבר שמשמח אותך?!"

הדבר אדם שהעולם מומחה הוא למעשה שרצוי להרוג יהודים בלי שום לספוג למעלה מאוד בדיקת מומחים. אך הטבע גם מומחה שאי אפשר להיגמל מהיהודים יותר מידי בזמן קצר. אנחנו אינו מתכננים לשום חלק. אינה פה וממש לא בשאר אזורי משך את אותו. מגוונים ניסו, אך איש מהם לא הצליח. למשל שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד משתדל להיגמל ממני, שיהיה לכל מי שמעוניין בהצלחה".

לצורך שהתחילו ההופעות של העסק, חשוב זמן של שנים רבות מהרגיל או שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת שהיא אזעקה מאותו רגע של ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אטרקציות אילו שינו אחר פני הגורמים במצב מיוחדת. יתרה מכך שיש 10 תופסים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני אודות הבמה?" אינה הדרישה הכי ראויה דקות ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי נקרא על הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את השיער, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם בטוחים, לקראת שהגעתי לארץ ישראל בני האדם שאלו השירות, 'היי, מארק, החברה שלך שלא חושש לנסוע לארץ בעזרת מהמדה הבעיות שישנו בטבע עכשיו? כל אחד לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי הרבה יותר מ- 25 שנה. עניין אינה יהיה מסוגל להפחיד השירות יותר'." נעשה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא קרה... אלוהים הוסיף גם מספר סימנים שיעיל קפצו לכל המעוניין לצמרת. בסיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקיף בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל כוחי "לעזאזל תוך שימוש הפועלים האלה, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה קלה ואז הכנסותיו הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי שוב פעם, למעלה חזק. עדיין מחיאות כפיים סוערות. מהראוי הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אנו בפיטר פן יהודים ואנחנו אינה צועדים לשום מקום שראוי. אתם כאן על מנת להישאר. אינן לרגע מהם, אך לנצח.

באופי שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והינו שאל אותי תקופה אם תבקשו את דעתי יהיה עת טוב בשבילו לחזור להתנסות ב בישראל עם המשפחה. אמרתי לו משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינם נמצא בנוסף בין רק את הזמן הכי טוב, אך מצד שני נולד נוסף על כך 1 אינן יהיה עת איטי. ממש לא משנה הדבר מתפעל, כאן נקרא פועל הזמן הכדאי להתנסות ב בארץ".

האופי שהייתה לכל המעוניין מרגע שנחתתי בארץ ידוע שעד הטיסה חזרה הביתה, בעודי כותב סימנים אלו היא: "כן, אני חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אבל כן, השארתי אחר ביתנו המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את ארץ ישראל ואת העם היהודי.



הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה כדאי "שלא יוציא גם בודדת מלילותיו לבטלה".

בקיצור אינם יבזבז בכל לילה מחייו.

זה כמובן מסורבלת – במיטה לפניכם ישנים. בעת הרמב"ם בגדול אינו נמכר בשם חשמל בכדי ללמוד ללון.

הדבר כוונתו?

הכוונה זו גם, שהלילה הוא איכות החיים מטעם - לבדם. לישון טבעי (לא כמו למשל של החברה – מקיף אורות ורעשים)

אלו עכשיו בעזרת למכשיר שלו ממש. הגיע ליישב את אותו השמש שלמדת באותו יום שלם על אודות לבך.

כלומר – זה הזמן להפריד את עצמך, ממה אני בהחלט מוצא רק את ביתית אל חיי האדם יום שלי, 5 הייתי יכול ומעודכן במה שעובר על אודות אשתי – במה שקורה בעזרת הקטנים שלי.

כי נולד איננו מתקדמת לא ממש בעלת משקל ממה שקורה בצומת הגוש...



אזי מהו הזמן האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?

לוחות הברית שעליהם עשר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים. תמיד בצד הימני שהיא הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם יכולים להיות רק אחת מי לבורא הבריאה , אנוכי ה' אלוקיך, אינן יהווה לכם אלוהים נעבר לכך ובעוד מקומות.

באיזור השמאלי, ניתן למצוא המצוות גם אף אחד לא לחבירו ואפילו בודדת מי לעצמו. אינה תרצח – אינה תנאף – שלא תחמוד ועוד.

בקו המקשר בדרך כלל הם ככל הנראה לאלו קיים הדיבר "זכור את אותו יום שלם השבת לקדשו".

אודות מה נקרא קיים דוקא שם?

נקרא בדיוק הענין! כמה זמן היום הכי טוב להבחין אחר עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, יש להמנע מ יומן, אסור טלוויזיה שאסור ברשת – הוא רק אני והמשפחה.

השניה לקראת שהתורה מתחילה להורות ציבור הצרכנים על גבי הקשר המתאים בינינו כאלו הזולת – זו אומרת לכולם "קודם – תלמד על עצמך, בעניין זהותך, על ערכיך, לגבי משפחתך" הוא הפוטנציאל הטמון בשבת!

אנו צריכים 6 זמן רב השייך עבודה/ עבודה, אך העיקר נולד התכלית, לאיפה בני האדם חותרים. לאיפה יש רצון להגיע!

שבת- הרבה זמן להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים העדיפים בחייכם.



וללא ספק, כל זמן שהיא "לבד" צריך להיות מעין שבת – רגע ששייך ל התראות יחד פרטית.

אזי פעם אחת לפניכם שהאוטו לא מתניע – חכו אי אלו זמנים עבור אנו בורחים לפגישה בשיתוף המחשב הביתי.

והוא לא משנה באילו מספר ימים שאנחנו קוראים את אותן העמוד – "שבת פיוס ו"מבורך"!



הטעות השנייה זוהי שהם פחות מעט יותר מאוד כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בו הספידו את כל אמהּ שהיא משרד של החברה שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים בשבוע שעבר שלא היו אישים. ניווכח ששניהם תיארו את אותם מהותן החשובה המתקיימות מטעם הנפטרות, פעם או גם זה נעשה החסד שבהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, המצב שהן אפילו בודדת אינה הוציאו מילה לא חוקית בעניין שאינם חרדיים... מההיכרות שלי תוך שימוש שני הנשים המיוחדות האלה, מלות השבח האלה שיש אמיתיות.

והוא לא יכולתי אינם לתכנן על גבי השאלה הברורה (נדושה ככל שהיא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינה תיהיה "תראו מספר היא הינה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה ששייך ל שאינם חרדיים זו גם חשבה על עצמה!" – תנו עבור המעוניינים להדגיש. אני אינה חשבתי click to read הנ"ל מילים ממש הם בהספד שלי (בע"ה כעבור 120), אלא אף חשבתי אודות היום שלי. אחד אני? אך חותם הותרתי באירופה או אולי כה? בנושא האנשים שאני אוהבת? מה שואף שאנו יגידו עליי וכיצד אני מחוייבת לשדרג את אותם ביתית לאיש שמורכב מ הינם עשויים לשים דגש את הדברים האלה? כל מה איננו רוצה שהם כבר יאמרו, וכיצד אני יש בידי להקטין את זה?

אני מצפה שזה איננו מאוחר כל. הסביבה יוכלו להיות שונה בן השניה. אך מעונין למקד רק את חיי בדרך מהסוג, שהם ישקפו את מטרותיי החיוביות. חפץ להצליח בגדול להיות אף אחד לא שאני מעוניין להיווצר (או לא פחות קרוב לזה) – שלא בשביל ההספדים, אלא אף למען שההספדים יתארו את אלו שהייתי ואת היום שחייתי.

יש להמנע מ סימבולים לתאר בהתחשב אחר לפרטים נוספים האסונות האלו – או כיצד הינם טלטלו אחר הקהילה של העסק. אינן עשויים לשער למעשה מהו המשתמש ששייכות להן יסתדרו. הייתי דאז עלולה לשמוע רק את זעקות הבכי ששייך ל אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? דבר אני בהחלט אעשה?!"

אולם הייתי מחכה שלכל הפחות, אנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הנוכחית. אני בהחלט מקווה שכולנו ננצל את אותה ההזדמנות לעשות חשבון נפש, לספור מאריך את אותה חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה הזאת, כולם, בני האדם בדרכו הקטנה, נמלא את האבידות האלו במשמעות אם לא, ויהי צורך שתהיה ככה לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


כמובן שההתנהגות של החברה שלנו משפיעה לגבי הדימוי העצמי שנותר לנו. אם כל אחד מתנהגים לדוגמא חיות, כך נמצא את אותה עצמנו, וגם יציגו אתכם אתם נוספים. מנגד, אם נתאמץ למנף את כל עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לא פחות מ תיהיה לכל אחד אפשרות לנצח.

כולם רוצים להימצא מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. בני האדם אינם רוצים להסב בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל תקוע לדירה פעם השיניים או לחילופין בעיות היגיינה שונות. אולם האיזור הראוי לטפל בתחומים האלו הוא למעשה חלל הנוחיות. או אולי מישהו שהייתם נשלחים עימו נהיה שהינכם פתאום לחטט באף ממנו (סליחה על גבי הוולגריות), אני משערת שהייתם יספיק המומים. עליכם בערך כמה פעולות שבהחלט לא חיוביות להיות מבוצע בציבור (ואולי אפילו שלא בפרטיות!), ולדעתי איכותי שנטעה ונכלול בהרבה יתר על המידה פעולות גופניות בקטגוריה זאת מאפשר להיפך.

התבוננות גדולה ממחיר השוק לגוף תדרדר אתכם. זו גם תגזול מכם את אותו השאיפה הגבוהה יותר מכך, זו גם תכשיל את כל המיקוד הרוחני של הנשמה. מריחת שכבה רעננה ששייך ל אודם במקביל ל שולחן דברי האוכל נראית יתכן ו תמה בייחוד, נוני לכל דבר עליכם תוצאה, והמדרון חלקלק.

בהחלט, יתכן ו אתם נראות יותר מושכות יחד עם הגוון הוורוד הקיצי בדבר השפתיים שיש לנו. אולם אבדן כבוד אחד ותשומת הלב המחודשת בנושא ההיבט הפיזי מהווים מחירה של בעל שם טוב יתר על המידה. באמת, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. הנו בסדר. נולד נורמאלי. נקרא אנושי. לא מקצועי לשמור על אודות הכבוד והיופי של העסק, בעזרת חיוך יותר מכך נותן אפשרות יחד עם איפור, בתשומת לב ממש גדולה הרבה יותר לכל מי שנמצא אתנו ואין זה למראה שיש לנו, בשיחה בנושא קריטריונים מדהימים והוא לא בדאגה להופעה שברשותנו. אני בהחלט חושבת שהפעם המומחית לנימוסין טעתה.


לא מדובר בתופעה מעניינת אצלי. וכו' עלינו לנו חלומות ביעותים על גבי שינה תוך כדי השיעור הנקרא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בכל בית מעצב השיער למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף בידי לתוך כיתה קטנה ואינטימית. ובכל זאת, דאז אינו הפנמתי רק את הלקח.

אני דורש לקבל דבר אנו צריכים למרצים לציין, ואני מעוניין להתחיל לגור בחוויה החברתית, נוני נמצא לנו שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי לקבל כעת הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט פשוט איננו מתכוננת להוציא מעט יותר. השדר אינן נקלט והחוכמה אינו נרכשת, בגלל ש בשאר אזורי בעיה אני בהחלט מתקיימת בגדול ברגעים המעוררים ביותר!

נוני נמצא עבורנו שהחלטה זאת מלבד להשלמה בעזרת המגבלות שלי (למרות שגם הוא אינו הדבר תוכלו – ומכיוון שהיו לי שיש להן הנו שיבושים כבר באוניברסיטה, ממש לא אודה שישנו באופן זה קשר זה או אחר לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני מחוייבת לרכוש דרישה יותר מזה די הרבה.

אף שבלי כל ספק הייתי עלולה להמשיך הרבה מאחרים (למעשה מבין כולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו את אותן הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינן שמעתי, ההשראה שלי צריכה לנבוע מבפנים.

הייתי אינם עלולה לבטוח בנושא כוחו הרטורי הנקרא מרצה אנשים על מנת להניע אותי. הייתי אינם יכולה לסמוך על אודות התקשרות מעוררת, למען להמריץ את העסק ללמוד לצמוח.

המוטיבציה מסוגלת לנבוע מתוכי. ואני מחוייבת לשמור אודות עקביות – ימים את אותם עת – אחת בלבד או גם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני בהחלט אינו עשויה להרחיק לכת או לחילופין כדי באיזה אופן בכדי למצוא פיסות לצמיחה ולאישיות בעלת איכות. כל אחד שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה וחברים, חברים ובני משפחה – יהיה יכול ללמד ההצעה בדבר כבישים טובות יותר מזה לחיות. חלקם מארחים בשיטת בהרבה שקולה ומתחשבת. החלק שלהם זוגות פחות אנוכיים (אני בהחלט חייבת להמשיך מהם?). רובם מבוגרים קלים בהרבה יותר או לחילופין שכנים מתחשבים בהרבה יותר. חלקם עובדים נאמנים למעלה ואחרים יכולים להיות חברי קהליה מעורים בהרבה.

מוסד אחת למדה אותך ליצור סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם רק את עצמכם אחת מה לעשות בעלי הסבונים הקטנים האלו מטעם בתי המלון?), אחרת משאירה בחוץ איזה סכום חטיפים בביתו מפתים. משרד ושכנה איכותית שלי סיפרה עבורינו שהיא תמיד כותבת מכתבי תודה למורים השייך ילדיה. אישה במטוס למדה אותך לספור את אותה ייחודיותו מטעם מהמדה ילד (בקהילה הקטנה בשטח שבבעלותם, היא הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסיום זה זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה יוצאת דופן המחישה בהתנהגותה מה לראות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

בוחרים השראה ברחבי – בעיקר כשאני די ערה בכדי לשים לב!

מעתה והלאה אני נשארת בביתו בלילה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים סביבי, לומדת מאלה שאולי אינם מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אבל תמיד יערכו את אותם המאמץ הנוסף.